מטבחים ומקור החום במאה ה-18 - מטבחים קמילה

מטבחים ומקור החום במאה ה-18

 
היום אנחנו מסוגלים לחמם את הבית באמצעות לחיצה פשוטה על כפתור, אך במאות ה -18 וה -19 אנשים נאלצו להסתפק בבתים קרים בעלי תקרות גבוהות, חלונות לא מותאמים, ומחסור באינסטלציה וחימום מרכזי ומטבחים לא מסודרים. היו צריכים תכנון ומאמצים רבים בשביל חטיבת עצים ותחזוקה של האח. רוב החום היה נמלט דרך הארובות ורוחות היו תמיד בעיה. ללא הסיוע של מסכי חדר ומסכי אח, אדם היה יכול להרגיש חום וקור בו זמנית כשעמד מול האש.
 

חורף של פעם

נסיעות בחורף לא היו קלות ופשוטות כלל. עגלות ומרכבות לא היו מחוממות, והרבה אנשים נשארו בחוץ חשופים לאיתני הטבע. תנורי חימום לרגליים ושמיכות פרווה מעל שכבות בגדי החורף היו עוזרים לאנשים שהיו יכולים להרשות לעצמם מותרות כאלה, להרחיק את הקור. אך רוב האנשים היו צריכים להתמודד עם מזג האוויר כפי שהוא היה. במכתב לבעלה, בשנת 1798, אביגיל אדמס מתארת את תנאי הנסיעות בחורף, שלא היו שונות מאלה של רוב הדרכים באנגליה באותה תקופה: "באנו 35 קילומטרים מניו יורק למקום הזה. הסוסים המסכנים שלנו גררו את העגלה נגד הגושים של שלג ובוץ, עד שנחרדתי מפני הכישלון שלהם".
 
יש להוסיף שאנשים אז היו רגילים יותר מאיתנו כיום לטמפרטורות הסביבה. כאשר חיים במשך תקופה מינימלית במקומות עם מזג אוויר קשה בחורף, כמו ניו זילנד למשל, בבית ללא חימום או הסקה מרכזית, מהר מאוד מתרגלים לתנאי מזג האוויר.
 
הדלק היה מגיע בצורה של פחם, עצים, או גללים יבשים, תלוי מה המשפחה יכלה להרשות לעצמה או לפי הזמינות. בשביל לחתוך את העצים היה נדרש מאמץ, זמן רב, וניסיון כדי לשרוף אותם בצורה היעילה ביותר. מחסור של עצי הסקה באזורים מסויימים, היה גורם לאנשים לנסוע רחוק מאוד כדי להשיג עצי הסקה.
 

איך חיממו את המטבחים בעבר

האח היה מקור החום העיקרי בבתים במאה ה -18, אך רובם לא היו מאוד לא יעילים. הם יצרו הרבה עשן ורוב החום שנוצר היה יוצא ישר דרך הארובה. ניצוצות של אש בתוך הבית היוו מקור לדאגה רבה, משום שהם יכלו לגרום לשריפה שתהרוס במהירות את הבתים, שנבנו בעיקר מעץ.
 
בנג'מין פרנקלין פיתח סגנון חדש של תנור שכלא את האש עם מכסה קדמי, ופתח איוורור מאחור. התנור החדש נתגלה כיעיל ביותר בהשוואה לאפשרויות חימום קודמות - הוא צרך רק 1/4 מכמות העץ והצליח ליצור פי שניים חום. כשהציעו לבנג'מין פרנקלין לעשות פטנט על העיצוב של האח, פרנקלין סירב. הוא לא רצה להרוויח מההמצאה שלו, ורצה שכל האנשים יוכלו ליהנות ממנה.
 
התנור היה בצורת קופסה, בגובה של 30 סנטימטרים בערך. הצד הקדמי היה פתוח, למעט פאנל דקורטיבי בחלק העליון של הקופסה. צד האחורי של התיבה היה אמור להיות מוצב במרחק סנטימטרים ספורים מהארובה. בחלק התחתון של התנור היו מספר חורים שאפשרו יציאה של עשן, והם היו קשורים לארובה. לוחות אלו חוברו יחד על ידי ברגים מברזל יצוק. בפנים היתה מנסרה מלבנית קטנה ודקה שאילצה את העשן לתוך החורים. הלוחות היו עשויים כולם מברזל.
מטבחים
אולמות התצוגה שלנו
צרו איתנו קשר לפגישת תכנון חינם בטלפון 074-7015-200 או מלאו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: